בדיקת זכאות לניסיון

אלצהיימר

כיצד ניסויים קליניים משתלבים בטיפול באלצהיימר?
ניורולוגיה

עם העלייה בתוחלת החיים, עולה שכיחותה של מחלת האלצהיימר – מחלת שכחה המאפיינת את הגיל השלישי. לצד מאמצים גוברים להבין טוב יותר מדוע המחלה מתפתחת וכיצד ניתן למנוע אותה, המענה התרופתי לאלו שכבר חלו בה נותר מצומצם. ייתכן כי הפתרון עבור חולי אלצהיימר טמון באחד מהמחקרים הקליניים שבודקים תרופה חדשה למחלה.

כיום בישראל, קיימת השערה שמעל ל-150 אלף איש סובלים מאלצהיימר. הסיבה כי מדובר בהשערה בלבד, בין היתר, היא כי חלק מהמקרים אינו מאובחן.

לא מעט אנשים חושבים שאלצהיימר, הכוללת אובדן הדרגתי של הזיכרון ושל יכולות התפקוד היומיומיות, היא חלק מהתהליך הטבעי של ההזדקנות, אולם הנחה זו אינה נכונה. לא כל הקשישים יחלו באלצהיימר, ולא כל חולי האלצהיימר הם בהכרח קשישים. במקרים נדירים המחלה עלולה להופיע גם בגילאי ה-40 וה-50 לחיים.

אם את/ה או אחד מהאנשים הקרובים אליך חולה באלצהיימר, ייתכן כי התסמינים הראשונים יהיו כמעט בלתי מורגשים. לעיתים החולים מתקשים לזכור רק אירועים שהתרחשו בטווח הקצר, או מתקשים לפתע בביצוע פעולות יומיומיות. לפעמים החולים מצליחים ״לפצות״ על הקשיים הללו בתחילת המחלה ולהסתיר אותם, כך שהם אינם מורגשים על ידי בני משפחתם.

מחלת אלצהיימר מאופיינת במהלך הדרגתי, עם החמרה מתמשכת שמתקדמת עם הזמן ופוגעת בעוד ועוד אזורים שקשורים לזיכרון, להתנהגות ולתפקוד.

עם הזמן המחלה מקשה לא רק על החולה, אלא גם על בני המשפחה ועל המטפלים שסביבו. הפגיעה התפקודית יכולה לגרום גם לשינויים התנהגותיים כגון אובדן שליטה עצמית, שבתורו עלול להוביל גם להתפרצויות אגרסיביות.

1. כמה עובדות

שכיחותם של מקרי דמנציה עם הגיל מוכפלת בכל עשור, החל מגיל 60.

פרט לגיל, גורמי סיכון נוספים לאלצהיימר כוללים יתר לחץ דם, סוכרת, הפרעות בשומנים וחבלות ראש בעבר.

תוספי תזונה שונים, כגון ויטמינים, נוגדי חמצון (אנטי אוקסידנטים) ואומגה 3, טרם הוכחו כיעילים במניעת אלצהיימר.

תוחלת החיים הממוצעת של חולה אלצהיימר נעה בין 4-8 שנים לאחר קבלת האבחנה, אך חלק מהחולים חיים עם המחלה 20 שנה ויותר.

נכון להיום, אין אף טיפול מרפא לאלצהיימר.

מחלת אלצהיימר מאופיינת במהלך הדרגתי, עם החמרה מתמשכת שמתקדמת עם הזמן ופוגעת בעוד ועוד אזורים שקשורים לזיכרון, להתנהגות ולתפקוד.

2. אבחנה ומעקב

אלצהיימר היא המחלה השכיחה ביותר שגורמת לדמנציה (קבוצת מחלות המאופיינת בירידה קוגניטיבית הדרגתית), ומהווה כ-80% מכלל המקרים.

כדי להעריך האם אדם סובל ממחלת אלצהיימר יש לבצע הערכה רפואית מקיפה, שמטרתה לשלול, בין היתר, סיבות אחרות שעלולות לפגוע בתפקודי המוח. חלק מהסיבות עשויות להיות הפיכות.

ההערכה הרפואית כוללת גם ביצוע של מבחני זיכרון. המבחנים מאפשרים לרופא/ה להעריך לא רק את קיומה של דמנציה אלא גם להעריך את חומרתה, ובהמשך – גם לעקוב אחר הידרדרות במדדי זיכרון שונים.

בעוד שהאבחנה של מחלת אלצהיימר נסמכת על ההערכה הרפואית, לרוב נחוצות בדיקות הדמיה של המוח – ובפרט MRI של המוח – כדי לבחון את השינויים המבניים שיכולים להתרחש כחלק מהמחלה, או לשלול ממצאים אחרים שיכולים ״לחקות״ הסתמנות של אלצהיימר.

במקרים מסוימים ניתן לבצע בדיקות מקיפות שיכולות להעיד על סימנים נוספים הקשורים במחלה, בהן בדיקות גנטיות, בדיקות דם או בדיקות של נוזל עמוד השדרה (CSF). הבדיקות אינן חלק שגרתי באבחון המחלה, אך במקרים מסוימים הן עשויות לסייע.

3. הטיפולים הקיימים

יתרונות וחסרונות

שתי קבוצות עיקריות של תרופות משמשות היום לטיפול בתסמינים של מחלת האלצהיימר. בהיעדר תרופה שמובילה לריפוי או לעצירת המחלה, הטיפולים מתמקדים בעיקר בהקלת התסמינים ובעיכוב של קצב התקדמות האלצהיימר.

הקבוצה הראשונה היא תרופות שמנגנון הפעולה שלהן הוא עיכוב של האנזים כולינאסטראז (cholinesterase inhibitors). אנזים זה מעורב בתהליכים נוירולוגיים שונים שמתרחשים במוח ונמצא כי עיכובו מוביל לשיפור קל בתסמיני האלצהיימר.

בין התרופות שמשתייכות לקבוצה זו ניתן למנות את ממוריט® (Donepezil, המוכרת גם בשם המסחרי האחר אסנטה®), רמיניל® (Galantamine) ואקסלון® (Rivastigmine). ההבדלים בין התרופות הללו הם בין היתר בצורת המתן שלהן ובתדירות השימוש של כל תרופה. בקבוצה השנייה נמצאת ממנטין® (Memantine), שמנגנון פעולתה שונה ומתמקד בחסימה של הקולטן NMDA במוח. מחקרים מצאו שהפעלה מוגברת מדי של קולטן חשוב זה במערכת העצבים יכולה להגביר את הזדקנות המוח. לכן, חסימה שלו באמצעות תרופות יכולה להביא לתוצאות חיוביות בטיפול במחלה כמו אלצהיימר.

תרופות אלו, משתי הקבוצות, מובילות לשיפור קל בלבד בתסמיני המחלה וייתכן שלא יומלץ להשתמש בהן לטווח ארוך. מאחר שהן משפיעות על קצב הלב ועלולות להוביל להפרעות קצב בחלק מהמטופלים, יש להשתמש בהן בזהירות. תרופות אלו גם עלולות להגיב עם תרופות אחרות שהמטופל/ת נוטל/ת למצבים רפואיים אחרים.

ההערכה הרפואית כוללת גם ביצוע של מבחני זיכרון. המבחנים מאפשרים לרופא/ה להעריך לא רק את קיומה של דמנציה אלא גם להעריך את חומרתה, ובהמשך – גם לעקוב אחר הידרדרות במדדי זיכרון שונים.

4. מה השלב הבא

לאחר שמוצו כל קווי הטיפול – מה השלב הבא?

טרם נמצאה תרופה עם יעילות מספקת לטיפול או לעצירה של מחלת האלצהיימר, אך עולם המדע לא עוצר מלכת, נהפוך הוא – מחקרים קליניים חדשים נפתחים כל הזמן בחיפוש אחר תרופות שעשויות לתת מענה עבור חולי אלצהיימר.

הצורך גדול לאין שיעור, שכן מספר מקרי האלצהיימר הולך וגדל משנה לשנה, והעול הטיפולי, שמערב לא פעם את המשפחות, מהווה מעמסה רגשית, רפואית וכלכלית. בחלק מהתרופות ישנה שאיפה גם לשנות את מהלך המחלה וגם להקל על התסמינים הנלווים שקשורים במחלה ומשפיעים על איכות החיים של החולים ושל הסביבה הקרובה אליהם.

השתתפות במחקר קליני יכולה לספק הזדמנות להתנסות בתרופה חדשה שעשויה להוביל לשינוי ממשי לא רק עבורך, אלא גם עבור יתר החולים באלצהיימר בעתיד.

מחקרים קליניים חדשים נפתחים כל הזמן בחיפוש אחר תרופות שעשויות לתת מענה עבור חולי אלצהיימר.

5. מחקרים קליניים

מחקרים קליניים בישראל עבור אלצהיימר

הטיפולים במסגרת ניסויים קליניים ניתנים במספר מרכזים רפואיים בישראל, תוך מעקב רפואי רציף וללא צורך בתשלום על-ידך. אל המחקרים הקליניים שבוחנים טיפולים חדשים למחלת אלצהיימר מגייסים מטופלים בשלבים שונים של המחלה. המחקרים כוללים מתן טיפולים באמצעות תרופות, תוספי תזונה או טיפולים אחרים ומעקב קפדני אחר התוצאות הרפואיות ואיכות החיים של המטופלים.

המטרה משתנה בין מחקר למחקר כאשר יש מחקרים שמתמקדים במניעה ובאיתור מוקדם ויש מחקרים שמתמקדים בהאטת התקדמות המחלה, שיפור איכות החיים או שיפור התסמינים והיכולות הקוגניטיביות.

כדי להבין טוב יותר מה הם מחקרים קליניים וכיצד הם מתבצעים ניתן לקרוא עליהם בהרחבה באתר שלנו.

מעוניינים לדעת האם מתקיים היום בישראל מחקר קליני שיכול להתאים לכם או לקרובים לכם? ניתן למלא את השאלון הקצר שלנו בלחיצה אחת על ״התאם לי ניסוי קליני״. אם ימצא מחקר שמתאים למצבך הרפואי תוכל/י לקבל פרטים מקיפים יותר על ההשתתפות במחקר ועל ההצטרפות אליו.