בדיקת זכאות לניסיון

מחלת כבד שומני לא-אלכוהולית

כיצד ניסויים קליניים משתלבים בטיפול בכבד שומני (NASH)?
מחלות כבד

הערכות כיום הן ש-1 מכל 5 אנשים בעולם המערבי סובלים מכבד שומני, שהפכה למחלת הכבד השכיחה ביותר במדינות כמו ישראל. אך למרות שכיחותה הגבוהה, אין טיפול תרופתי שנמצא יעיל לעצירת המחלה או לריפוי שלה. ייתכן שהתשובה נמצאת במחקרים קליניים חדשניים שמגייסים מטופלים עם כבד שומני.

הכבד שלנו הוא לא רק אחד מהאיברים הגדולים בגוף, אלא גם בעל אחד התפקידים החשובים שבהם.

חשיבותו של הכבד נובעת בין היתר מכך שהוא מופקד על עיבודם של חומרים רבים שנכנסים לגופנו – לרבות המזון והשתיה שאנחנו צורכים – כך שהוא מסנן את הרעלים הפוטנציאליים מזרם הדם. הכבד חיוני גם לתהליך העיכול על-ידי ייצור מיץ המרה (שנאגר בכיס המרה שצמוד אליו).

בנוסף לתפקידים חשובים אלה, הכבד אחראי בין השאר גם על מאזן השומנים בגוף שלנו. במצבים מסוימים הוא עשוי לאגור את השומן בתאי הכבד – המכונים הפטוציטים – עד למצב חולני שנקרא סטאטוזיס (מחלת כבד שומני).

הסיבה שבגללה התהליך הזה מתרחש לא מובנת במלואה, אולם ניתן להצביע על מספר גורמי סיכון שמעלים את הסיכוי להצטברות השומן בכבד, ובהם משקל עודף או השמנה, סוכרת, רמות גבוהות של שומנים בדם, ויתר לחץ דם.

הצטברות השומן מקשה על הכבד לבצע את שלל התפקידים החשובים שלו. מצבים שונים עלולים להוביל לכבד שומני ובהם צריכת אלכוהול משמעותית וארוכת טווח. הרפואה מבדילה בין הגורמים השונים ומכנה את ״הכבד השומני״ השכיח, זה שלא נגרם עקב צריכת אלכוהול, בשם NAFLD – קיצור של Non-Alcoholic Fatty Liver Disease.

מצב מתקדם יותר של כבד שומני נקרא NASH – קיצור של Non-Alcoholic SteatoHepatitis. בערך 20% מהחולים עם כבד שומני נמצאים במצב מתקדם זה.

NASH יכולה שלא לגרום לתסמינים כלשהם, ולכן עשויה לא להשפיע על איכות החיים למשך תקופה ארוכה. אולם ללא טיפול יעיל למניעת ההתקדמות שלה, היא עלולה לגרום לנזקים קשים ובלתי הפיכים.

ב-NASH, הצטברות השומן גורמת לדלקת מקומית בכבד (הפטיטיס), שבהמשך יכולה לגרום לנזק ארוך טווח, הכולל הצטלקות של הכבד ובמקרי קיצון גם לשחמת הכבד (מצב בו רקמת צלקת מחליפה חלקים נרחבים מהכבד המתפקד).

1. כמה עובדות

רוב החולים מאובחנים עם כבד שומני בשנות ה-40 וה-50 לחייהם.

בין שנות ה-90 לשנות האלפיים, הימצאות המחלה זינקה פי 2.

כבד שומני נקשר לסינדרום המטבולי – אוסף סימנים שקשורים להשמנה, יתר לחץ דם והפרעה במאזן השומנים והסוכרים.

נכון להיום, אין בדיקת סקר מומלצת לגילוי של כבד שומני.

אחת הסיבות לכך שלא מתבצעת בדיקת סקר, היא שאין טיפול יעיל למחלה.

למרות שכיחותה הגבוהה, אין טיפול תרופתי שנמצא יעיל לעצירת המחלה או לריפוי שלה. ייתכן שהתשובה נמצאת במחקרים קליניים חדשניים שמגייסים מטופלים עם כבד שומני.

2. אבחנה ומעקב

בהיעדר תסמינים בשלבים הראשונים של המחלה, מרבית המקרים של כבד שומני מגיעים לתשומת הלב הרפואית בעקבות בדיקות מעבדה שגרתיות שבודקות את תפקודי הכבד.

בדיקות דם פשוטות יכולות לאתר רמות מוגברות של אנזימי כבד – AST ו-ALT (הנקראים שניהם גם אמינוטרנספראזות). אלו הם חלבונים שנמצאים באופן תקין בתוך תאי הכבד, אך משתחררים לזרם הדם כאשר יש נזק לתאים אלו, כפי שמתרחש בדלקת למשל.

האבחנה הסופית של NASH דורשת בדיקת הדמיה כמו אולטרסאונד. מטרת ההדמיה היא לבחון באופן לא פולשני את רקמת הכבד, כאשר תמונה של הסננה שומנית בכבד משמשת לאבחון המחלה.

הדמיות נוספות כמו CT או MRI יכולות לשמש גם הן לאבחנה.

בחלק מהמקרים נלקחת דגימה ישירה של רקמת הכבד – ביופסיית כבד. כיוון שמדובר בתהליך פולשני, לא כל המטופלים עוברים ביופסיה של הכבד, אלא בהתאם לשיקול הדעת הרפואי של הרופא/ה המטפל/ת שלהם. עם זאת, זוהי הבדיקה המהימנה ביותר כדי להבדיל בין NAFLD לבין המצב המתקדם יותר – NASH.

לאחר האבחנה של NASH בעזרת ביופסיה, נחוץ לרוב מעקב בעזרת הדמיה לא פולשנית, כאשר תדירות המעקב ואופיו נקבעים בין היתר לפי חומרת המחלה.

3. הטיפולים הקיימים

יתרונות וחסרונות

הטיפול הראשון לרבים ממי שסובלים מכבד שומני הוא ירידה במשקל. גם חולים בעודף משקל שיורדים כ-7-10% ממשקל גופם יכולים לראות שיפור במצב הדלקתי והצלקתי של רקמת הכבד שלהם במקרה של NASH.

אולם לא מעט חולים מתקשים לערוך שינויים מקיפים מספיק באורח החיים שלהם כדי להשיג מטרה זו. מקומם של ניתוחים בריאטריים (כמו מעקף קיבה או קיצור קיבה) נבחן כל העת, וכיום נראה שהם מסייעים לחלק מהמטופלים להשיג את הירידה הנדרשת במשקל, ועל כן ניתן לשקול אותם עבור חלק מהמטופלים המתאימים לניתוח.

האפשרויות הקיימות כטיפול תרופתי עבור כבד שומני הן מוגבלות למדי. טיפול תרופתי ניתן רק לחלק מחולי NASH עם דרגה מתקדמת יחסית של הצטלקות הכבד (פיברוזיס).

עבור חולי כבד שומני עם הצטלקות מתקדמת שאינם חולים בסוכרת, אחד הטיפולים שהראו יעילות מסוימת הוא ויטמין E. העדויות על יעילות הטיפול מעורבות, אך קיימים מחקרים שהראו כי הוא משפר את תהליכי הדלקת וההצטלקות.

עבור חולי NASH שחולים גם בסוכרת ניתן להשתמש בתרופות ספציפיות שמשמשות בהתוויה לטיפול בסוכרת, שכן נראה כי יש להן השפעה מיטיבה גם על תהליך הדלקת וההצטלקות בכבד. התרופה העיקרית שהוכחה כיעילה לשני המצבים הללו היא אקטוס® (Pioglitazone), שכיום כמעט ולא נמצאת בשימוש לסוכרת בשל תופעות הלוואי שלה.

ויקטוזה® (Liraglutide), הניתנת בזריקה, הראתה גם היא יעילות במחקרים עבור טיפול משולב בקרב חולי סוכרת ו-NASH. מדובר בתרופה חדשה יחסית ולכן מידת היעילות להתוויה זו עדיין נמצאת תחת מחקרים.

האפשרויות הקיימות כטיפול תרופתי עבור כבד שומני הן מוגבלות למדי.

4. מה השלב הבא

חולים רבים שאובחנו בכבד שומני כלל אינם מודעים לפגיעה בבריאותם.

כיוון שהמחלה מתקדמת לאט ואינה בהכרח מגלה תסמינים עד שלב מאוחר, שלעיתים עלול להיות מאוחר מדי, מטופלים רבים ממשיכים בחייהם מבלי שיקדישו למחלה את תשומת הלב הרפואית הנדרשת.

מצב דלקתי מתמשך בכבד עלול להיות מסכן חיים, שכן הוא מגביר את הסיכוי לשחמת הכבד ולאי ספיקה כבדית, כמו גם לסרטן הכבד.

שינוי אורחות חיים, גם אם הוא חשוב ביותר כדי להשיג איכות חיים בריאה יותר, אינו תמיד קל. לעיתים הוא כלל אינו אפשרי.

כלל הסיבות הללו – יחד עם העלייה החדה בשכיחותו של הכבד השומני בעולם המערבי בשנים האחרונות – מובילות יותר ויותר חוקרים ורופאות בחיפוש אחר טיפול יעיל יותר ובטוח יותר לחולי NASH. לאחר הוכחת יעילות ובטיחות במחקרים מוקדמים יותר, נבדקים הטיפולים החדשים במסגרת מחקרים קליניים.

שינוי אורחות חיים, גם אם הוא חשוב ביותר כדי להשיג איכות חיים בריאה יותר, אינו תמיד קל. לעיתים הוא כלל אינו אפשרי.

5. מחקרים קליניים

מחקרים קליניים בישראל עבור כבד שומני (NASH)

בישראל קיימים מגוון ניסויים קליניים המאפשרים גישה לטיפול חדשני תחת מעקב רפואי צמוד וללא צורך בתשלום. הניסויים הקליניים מתמקדים בעיקר בשחמת כבד והם מתבצעים במספר מרכזים רפואיים בישראל. בניסויים אלו מנסים להאט את המחלה ולמנוע אירועי בריאות שליליים שיכולים להיגרם כתוצאה מכבד שומני. אורכם של הניסויים משתנה משבועות ועד שנים.

כדי להבין טוב יותר איך מחקרים קליניים מתבצעים, ניתן לקרוא עליהם באתר שלנו.

אחרי לחיצה על כפתור ״התאם לי ניסוי קליני״ ומענה על שאלון קצר, נוכל לבדוק האם מתקיים כעת מחקר קליני שמתאים לך לטיפול בכבד שומני. הצוות שלנו יעזור לך להבין טוב יותר כיצד תוכל/י להרוויח מהמחקר הקליני, מה הם החסרונות האפשריים, וכיצד המחקר עתיד להתבצע.