בדיקת זכאות לניסיון

מחלת כליות כרונית

כיצד ניסויים קליניים משתלבים בטיפול באי ספיקת כליות כרונית (CKD)?
נפרולוגיה

מדי שנה מצטרפים כ-2,000 חולי אי ספיקת כליות סופנית לרשימת המטופלים בדיאליזה בישראל. הטיפול אמנם מציל חיים, אך גובה מחיר גופני ונפשי יקר מהמטופלים. טיפולים להאטת מחלת כליות ולטיפול בסיבוכיה מפותחים כל הזמן את החדשים שבטיפולים אלה ניתן לקבל כבר היום במסגרת מחקרים קליניים בישראל.

שתי הכליות שממוקמות בגובה המותניים שלנו אחראיות על תפקידים חשובים ביותר בגופנו. בין תפקידים אלו ניתן למנות שמירה על לחץ הדם, ניקוי פסולת ורעלים ואיזון המים והמלחים בדם. אי ספיקת כליות היא פגיעה ביכולת הכליות לבצע את תפקידיהן החשובים.

ברב המקרים מדובר בפגיעה הדרגתית, כך שאי ספיקת הכליות מתפתחת לאורך זמן בלי שהמטופל/ת מרגיש/ה כל תסמין. בשלב זה, הפגיעה באה לידי ביטוי במדדי מעבדה שונים.

כיוון שמדובר בתהליך הדרגתי, עם הידרדרות תפקודי הכליה ייתכנו תסמינים שונים ועליה בתחלואה הנלווית לאי ספיקת הכליות.

במקרים מתקדמים, כאשר הכליות מאבדות את תפקודן, המטופלים עשויים להזדקק לטיפול כלייתי חליפי (דיאליזה) או להשתלת כליה – טיפולים רפואיים עם משמעויות נרחבות על איכות החיים.

כך או כך, אי ספיקת כליות מתמשכת ולא מטופלת יכולה להפריע לאיזון הוויטמינים והמלחים בגוף, מובילה למחלות עצם ומגדילה את הסיכוי ללקות במחלות לב, בין השאר.

1. כמה עובדות

CKD היא מחלה שכיחה יחסית,
הפוגעת בכ-10% מהאוכלוסייה
המבוגרת בעולם המערבי.

הגורמים השכיחים ביותר לאי
ספיקת כליות כרונית הם
יתר לחץ דם וסוכרת.

אי ספיקת כליות כרונית יכולה
לגרום להחמרה ביתר לחץ
הדם.

אחד הסיבוכים הקשים ביותר של אי ספיקת כליות כרונית הוא
מחלות לב.

בשנים האחרונות גדל מספר
המטופלים שסובלים מאי ספיקת
כליות כרונית בכל דרגה שהיא.

טיפולים להאטת מחלת כליות ולטיפול בסיבוכיה מפותחים כל הזמן – את החדשים שבטיפולים אלה ניתן לקבל כבר היום במסגרת
מחקרים קליניים בישראל.

2. אבחנה ומעקב

תפקודי הכליה נמדדים בעזרת מספר מדדים. בבדיקת דם פשוטה ניתן לאתר את רמתו של חלבון בשם קריאטינין, אשר רמתו גבוהה יותר באי ספיקת כליות – שכן הוא נוטה להצטבר במקום להיות מפונה בשתן. קריאטינין מהווה מדד עקיף ליכולת הסינון והפינוי של הכליה, שנקרא גם GFR (Glomerular Filtration Rate).

ניתן לעקוב אחר הידרדרות ביכולת הסינון של הכליה גם באמצעות בדיקת חלבון בשתן שנקרא אלבומין. באופן תקין הכליות אינן מוציאות את החלבונים מהדם, כך שלא אמור להיות כלל חלבון בשתן. הופעה של חלבון בשתן,
יכולה להעיד על פגיעה ב״מסננת״ של הכליה. אובדן משמעותי של חלבון בשתן עלול להוביל לסיבוכים רפואיים בעצמו.

דרגת החומרה של אי ספיקת הכליות נקבעת לפי שני פרמטרים אלו, במספרים שנעים בין 1 ל-5, כאשר דרגה 5 נחשבת לאי ספיקת כליות סופנית שמצריכה טיפול בדיאליזה.

חשוב לדעת שאי ספיקת כליות כרונית מוגדרת כירידה בתפקודי הכליה לתקופה של 3 חודשים או יותר, בניגוד לאי ספיקה חריפה  או פגיעה כלייתית חדה, מצב קצר יותר .

לעיתים, כדי לקבוע את האבחנה של אי ספיקת כליות ואת הגורמים לה דרושות בדיקות נוספות, כמו בדיקות הדמיה, ובהן אולטרה-סאונד או CT; במקרים מסוימים אף יש צורך לדגום חלק קטן מרקמת הכליה כדי להסתכל עליה תחת המיקרוסקופ, בהליך שנקרא ביופסיית כליה.

אבחנה מוקדמת של אי ספיקת כליות כרונית, מעקב צמוד וטיפול בהתאם יכולים לשפר את הסיכוי להשיג האטה של המחלה, שנכון להיום אין לה תרופה שמספקת ריפוי מוחלט.

3. הטיפולים הקיימים

קיימים טיפולים רבים לחולי אי ספיקת כליות כרונית. מטרות הטיפול הן האטת המחלה, מניעת הסיבוכים שלה וזיהוי מוקדם של מטופלים שיזדקקו לדיאליזה בהמשך. הטיפול כולל בין היתר שינוי אורחות חיים – הכולל הפסקת
עישון ותזונה מותאמת.

האטת התקדמות אי ספיקת הכליות תלויה לא פעם ביכולת לטפל בגורם שהוביל אליה. לדוגמה:

  • איזון הסוכר בחולי סוכרת יכול להאט גם את קצב הפגיעה בתפקודי הכליה.
  • ירידה במשקל נמצאה כמטיבה עם האטת קצב ההידרדרות הכלייתית.
  • הורדת לחץ הדם מונעת את הפגיעה המתמשכת בכליה, שיכולה להביא בעצמה להחמרה בלחץ הדם.

נראה כי תרופות שונות עשויות להיות יעילות בהאטת קצב איבוד החלבון בשתן (מצב רפואי הנקרא פרוטאינוריה). בהן ניתן למנות תרופות מעכבות אנזים ACE (כמו ®lisinopril, ®losartan ועוד), באמצעות מניעת ייצור
הורמונים המעלים את לחץ הדם בגוף, שבתורו עלול לפגוע בכלי דם.

קבוצה נוספת של תרופות שנמצאה יעילה למטרה זו היא מעכבי התעלה שאחראית על ספיגת הסוכר בכליה (בשמן הרפואי – SGLT2 inhibitors). תרופות אלה מעודדות הפרשה של סוכר בשתן ולכן משמשות גם כטיפול
בחולי סוכרת.

טיפולים אחרים מתמקדים בסיבוכים של אי ספיקת כליות כרונית. כך למשל, טיפולים שונים ניתנים עבור צבירת נוזלים שמובילה לבצקות ובמקרים חמורים גם לקשיי נשימה; עבור הפרעות במלחים שעלולות להוביל בהפרעות
קצב לבביות; או עבור נזקים ארוכי-טווח של אי ספיקת הכליות, בהם אנמיה, עלייה ברמת השומנים בדם, דלדול במסת העצם ועוד.

למרות הטיפולים התרופתיים השונים, עולם הרפואה עדיין מתקשה לעצור או להפוך את הפגיעה המתמשכת בכליה.

4.השלב הבא

ניסויים קליניים- גישה לטיפולים חדשים באי ספיקת כליות כרונית

אי ספיקת כליות כרונית משפיעה על החיים שלנו לא רק ביומיום אלא גם בטווח הרחוק. למרות הטיפולים התרופתיים השונים, עולם הרפואה עדיין מתקשה לעצור או להפוך את הפגיעה המתמשכת בכליה.

החדשות הטובות הן שתרופות חדשות נבדקות כל הזמן – בדיוק למטרה זו.

דרך מרכזית לבחון את היעילות של תרופות חדשות למחלות כמו אי ספיקת כליות היא באמצעות מחקרים קליניים, במהלכם ניתן לקבל טיפול חדשני שכבר הוכיח יעילות ובטיחות בניסויים קודמים, תחת השגחה רפואית צמודה, וללא תשלום.

ההשתתפות במחקר קליני יכולה לעזור לך למצוא טיפול חדשני למצב הרפואי שלך, וגם לאפשר לך לתרום להוכחתו של הטיפול,
כך שיוכל לשמש בעתיד מטופלי אי ספיקת כליות כרונית נוספים. 

5. מחקרים קליניים

מחקרים קליניים בישראל עבור אי ספיקת כליות כרונית

בישראל מתבצעים היום מספר ניסויים קליניים תוך גיוס של מאות מטופלים עם מחלת כליות כרונית.
הטיפולים מוצעים במספר רב של מרכזים רפואיים בכל רחבי הארץ ומתמקדים בטיפולים שיכולים להאט את הידרדרות המחלה, להקל על המחלות הנלוות לאי-ספיקת כליות כרונית ולשפר את איכות החיים.

ההשתתפות במחקר קליני יכולה לעזור לך למצוא טיפול חדשני למצב הרפואי שלך, וגם לאפשר לך לתרום להוכחתו של הטיפול, כך שיוכל לשמש בעתיד מטופלי אי ספיקת כליות כרונית נוספים.

אם מעניין אותך לקרוא עוד על מהם מחקרים קליניים וכיצד הם מתבצעים, תוכל/י למצוא מידע באתר שלנו.

כדי לבדוק האם קיים מחקר קליני שמתאים למצבך הרפואי ניתן ללחוץ על ״התאם לי ניסוי קליני״, לשאלון בדיקת התאמה ללא תשלום.

אם ימצא לך ניסוי מתאים, הצוות שלנו יוכל לעזור לך להבין טוב יותר את היתרונות והחסרונות של ההשתתפות במחקר לפני הצטרפותך לטיפול החדש.