בדיקת זכאות לניסיון

מחלת ריאות חסימתית כרונית

כיצד ניסויים קליניים משתלבים בטיפול ב-COPD?
מחלות ריאה

חולים במחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD) נאלצים להתמודד עם עד 4 התקפי החמרות בשנה. התקפים אלה מובילים לא פעם לאשפוזים, והם כרוכים לא רק בסבל, אלא בסיכון ממשי. אם סבלת מהחמרות חוזרות ונשנות של ה-COPD או מתסמינים אחרים שפוגעים באיכות החיים – ייתכן כי מחקר קליני יכול להעניק לך גישה לטיפול חדשני, ללא תשלום.

מעריכים כי במדינת ישראל ישנם לא פחות מ-100 אלף חולי COPD – ראשי תיבות של מחלת ריאות חסימתית כרונית, המתמודדים עם תסמינים קשים. בפועל, ייתכן כי המספרים אף גבוהים יותר.

ההיארעות הגוברת של המחלה – יחד עם העובדה שהיא כרונית, כלומר ללא מרפא – הובילה לכך שבשנים האחרונות היא הפכה להיות הגורם השלישי בשכיחותו לתמותה.

מדובר בנתונים מדאיגים. עבור חולים רבים הטיפול ב-COPD ״רודף״ אחרי השגת שליטה בתסמינים. החמרות מתרחשות כמעט על בסיס שנתי, ולעיתים אף יותר מכך, כאשר קוצר הנשימה היומיומי הופך קשה יותר או שחלה החמרה בתדירות השיעול או בחומרתו. היכולת למנוע את הידרדרות המחלה מוגבלת וכוללת בין היתר הפסקת עישון, שיקום נשימתי ושילובים שונים של טיפולים תרופתיים.

כחולה ב-COPD ייתכן כי עצם ההתמודדות היומיומית עם המחלה מקשה על התפקוד שלך. בין המשאפים לכדורים, בין קוצר הנשימה שמגביל גם מאמצים פשוטים לשיעולים ליחתיים – ייתכן שאת/ה פשוט מרגיש/ה שהמחלה שלך אינה בשליטה המיטבית.

1. כמה עובדות

למרות שיש מעל ל-400 אלף מקרי COPD בישראל, מעריכים כי רבים ממקרי ה-COPD אינם מאובחנים.

כיום מעריכים ש-10% מכלל האנשים מעל גיל 40 סובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית.

לא פעם קיימת חפיפה בין האבחנה של COPD לבין מחלות ריאה אחרות, ובהן אסתמה.

הטיפול ב-COPD מסתמך על טיפול תרופתי המשולב עם שיקום נשימתי והפסקת עישון.

מקרים קשים של COPD עלולים להגיע לניתוח להקטנת נפחי הריאה, ואף להשתלת ריאה.

ההיארעות הגוברת של המחלה – יחד עם העובדה שהיא כרונית, כלומר ללא מרפא – הובילה לכך שבשנים האחרונות היא הפכה להיות הגורם השלישי בשכיחותו לתמותה.

2. אבחנה ומעקב

הרוב המוחלט של מקרי ה-COPD מתרחשים בעקבות עישון רב שנים. התסמינים העיקריים של המחלה – קוצר נשימה, שיעול מתמשך וליחה – לרב דורשים בירור הנעשה אצל רופא/ה עם מומחיות ברפואת ריאות.

האבחנה עצמה מסתמכת על בדיקת תפקודי ריאות שנקראת ספירומטריה. בדיקה זו חוזה את ערך תפקוד הריאות הצפוי לאדם בגילך ומשווה אותו לתפקודי הריאות שלך בפועל. ככל שהיחס בין התפקוד בפועל לבין התפקוד הצפוי קטן מ-1, כך תפקודי הריאות פחות טובים.

תפקודי הריאות משמשים לא רק לאבחנה אלא גם לשם מעקב ודירוג החומרה של המחלה. הם מסייעים לרופא/ה בבחירת הטיפול המתאים למחלה קלה, בינונית או קשה. כיום דירוג חומרת המחלה מסתמך גם על שאלונים רפואיים שנועדו להעריך כיצד את/ה – המטופל/ת – חווה את המחלה: עד כמה התסמינים קשים, כמה התקפי החמרות חווית בשנה, או האם קיימות מחלות כרוניות נלוות.

3. הטיפולים הקיימים

יתרונות וחסרונות

מרבית המטופלים הסובלים ממחלת ריאות חסימתית כרונית מתחילים בטיפול שמרני. טיפול זה כולל הפסקת עישון, חיסונים כנגד זיהומים נשימתיים (שפעת וחיידק הפנאומקוק שגורם לדלקת ריאות), ושיקום נשימתי. זהו למעשה הבסיס הטיפולי, אולם כאשר הוא אינו מספיק נהוג להוסיף גם טיפול במשאפים.

המשאפים מכילים לרוב חומרים בעלי פעילות ארוכת טווח שמטרתה להרחיב את הסמפונות. חלק מהמשאפים מכילים גם סטרואידים.

כבר בטיפולים אלו ישנם מטופלים הנתקלים בקשיים – חלקם מתקשים להשתמש במשאפים, אחרים סובלים מתופעות לוואי כמו הופעת פטרת בפה (קנדידה) בעקבות שאיפה ממושכת של סטרואידים.

חלק קטן מהמטופלים עשוי שלא להגיב למשאפים ולהזדקק לטיפולים תרופתיים מקיפים יותר. מטופלים אלו לרוב סובלים ממספר רב של התלקחויות בשנה (מעל שתיים, או התלקחות קשה שדורשת אשפוז). חלקם יטופלו באנטיביוטיקה לזמן ממושך או בתרופות כמו roflumilast (המוכר בשם המסחרי דלירספ®).

תרופות אלו יכולות למנוע התלקחויות, אך למרבה הצער הן לא תמיד משפרות את מהלך המחלה עצמו. כמו כן, לטיפולים אלו עלולים להיות תופעות לוואי לא קלות.

במקרים של קוצר נשימה קשה המלווה ברמת חמצן נמוכה, מטופלים עם COPD נעזרים גם במחולל חמצן ביתי ולעיתים בהנשמה לא פולשנית (כמו לדוגמה מכשיר BPAP), כדי לעזור להם לאוורר טוב יותר את ריאותיהם. טיפולים לא פולשניים אלו אינם זוכים תמיד לשיתוף פעולה גבוה מצד המטופלים. ייתכן כי התנסית בעצמך במשקפי חמצן או במסכת BPAP וחווית שיפור, אך ייתכן גם כי מצאת אותם מטרידים ומסרבלים עבור ההתנהלות היומיומית.

במקרים חמורים במיוחד, בהם אורח החיים נפגע משמעותית וכל קווי הטיפול מוצו, חלק מהמטופלים מופנים להערכה ניתוחית. בחלק מהמקרים ניתן לבצע ניתוח להקטנת נפח הריאה – בו כורתים חלק מהריאה שמושפע מהמחלה; במקרים קשים במיוחד יש צורך בהשתלת ריאה.

תפקודי הריאות משמשים לא רק לאבחנה אלא גם לשם מעקב ודירוג החומרה של המחלה. הם מסייעים לרופא/ה בבחירת הטיפול המתאים למחלה קלה, בינונית או קשה.

4. מה השלב הבא

אחרי שממצים את כל קווי הטיפול – מה השלב הבא?

לא מעט מטופלים ומטופלות עם COPD אינם מרגישים כי הגיעו להטבה מלאה תחת הטיפול הנוכחי שלהם.

מטופלים רבים מתקשים עם שלל התרופות והמשאפים שיש להקפיד על השימוש היום-יומי בהם כדי ״להשתלט״ על המחלה. דבר זה נכון במיוחד עבור מטופלים שסובלים ממחלות נלוות ונדרשים גם לטיפולים אחרים.

חשוב מכך, אף טיפול לא נמצא כיום כטיפול שמרפא את המחלה. הטיפולים כיום מתמקדים בהפחתת התלקחויות ובשליטה על התסמינים, אך לא כל המטופלים חווים שיפור באיכות החיים שלהם.

כדי לענות על כל הצרכים האלה מתנהלים כל הזמן מחקרים קליניים לטיפול ב-COPD. מחקרים אלו בוחנים תרופות חדשות, שילובים חדשים או טכנולוגיות שטרם נוסו כדי להוביל לשיפור משמעותי בהתמודדות עם המחלה.

מתנהלים כל הזמן מחקרים קליניים לטיפול ב-COPD. מחקרים אלו בוחנים תרופות חדשות, שילובים חדשים או טכנולוגיות שטרם נוסו כדי להוביל לשיפור משמעותי בהתמודדות עם המחלה. 

5. מחקרים קליניים

מחקרים קליניים בישראל עבור COPD

בישראל מתנהלים היום מספר מחקרים המיועדים למטופלים עם COPD בדרגות חומרה שונות, כאשר מטרת הטיפולים היא גם לשפר את הבדיקות וגם לשפר את תסמיני המחלה באופן טוב יותר ממה שמושג בטיפולים הנוכחיים.

הטיפולים מתבצעים במרכזים רפואיים רבים בארץ, תוך השגחה רפואית רציפה וללא צורך בתשלום.

כדי להבין טוב יותר מה המשמעות של מחקרים קליניים וכיצד הם מתבצעים, בקרו בעמוד שלנו.

איך תוכל/י לדעת אם קיים מחקר קליני שמתאים עבורך? כחולה או כחולת COPD, תוכלו למלא את השאלון שלנו. מטרת השאלון להבין את חומרת המחלה שלך ולבדוק האם את/ה עונה על הקריטריונים של השתתפות במחקר קליני שמחפש טיפול חדש ויעיל יותר, ל-COPD שלך.