בדיקת זכאות לניסיון

הכל על ה"פלצבו"

מה עומד מאחורי טיפול הפלצבו?

ייתכן ושמעתם בעבר את המושג ״טיפול פלצבו״ בניסוי קליני – קבלת טיפול דמה שמטרתו ליצור קבוצת ביקורת למחקר – אל מה זה בדיוק אומר ולמה בכלל צריך אותו? התשובות בכתבה

לפעמים, עצם הידיעה שמשהו הולך לקרות יכולה להשפיע עלינו מבחינה פסיכולוגית. כולנו מכירים את זה גם בחיי היומיום. אבל מה קורה כשנודע לנו שאנחנו עומדים לקבל טיפול שיכול לשנות את מהלך המחלה שלנו? לתופעה הזו קוראים אפקט הפלצבו, והיא יכולה לגרום לטיפול חדש להיראות יעיל במיוחד בזכות אותה תגובה פסיכולוגית חיובית שמשפרת את התחושה.

אז איך נדע אם הטיפול החדש באמת עובד או שמא מדובר רק בשיפור מדומה עקב אפקט הפלצבו? בדיוק בשביל זה ניסויים מסוימים משתמשים בטיפול פלצבו (1).

התשובה לאפקט הפסיכולוגי

הניסוי הקליני מבקש לבדוק לכל תרופה חדשה האם היא בטוחה לשימוש – אינה גורמת לתופעות לוואי חמורות, והאם היא יעילה לשימוש – גורמת לשינוי אמיתי במהלך המחלה.

אפקט הפלצבו יכול לטשטש את היעילות האמיתית: הוא גורם לשיפור ״מדומה״ בלי שינוי משמעותי במצב הרפואי בטווח הארוך. לכן החוקרים מחפשים דרך לנטרל אותו – ולהוכיח שהשיפור הוא ממשי, לא רק בגלל תופעה פסיכולוגית חולפת. הדרך השכיחה כיום לעשות זאת היא באמצעות ניסוי אקראי מבוקר (2).

ניסוי אקראי מבוקר הוא ניסוי שבו המשתתפים לא יודעים אם הם מקבלים טיפול אמיתי או טיפול פלצבו – טיפול דמה, למשל ללא חומר פעיל. במצב כזה, אם הטיפול ״האמיתי״ כולל כדור עם חומר פעיל, הפלצבו יהיה כדור מקמח, למשל; אם חלק מהמשתתפים יקבלו את התרופה החדשה בזריקה, אחרים יקבלו זריקת מים; אם הניסוי בודק ניתוח חדשני – חלק מהמטופלים יעבור ניתוח פלצבו בו לא תהיה אף פעולה אמיתית.

כל משתתף מחולק אקראית לאחת מהקבוצות: קבוצת ניסוי או קבוצת בקרה. מכאן שם שיטת המחקר. בסוף הניסוי החוקרים משווים בין השינויים שנצפו בשתי הקבוצות. אם השיפור בקבוצת הניסוי היה משמעותי בהשוואה לקבוצת הבקרה, הם יוכלו להניח כי מדובר בשינוי אמיתי שמתעלה על אותו אפקט פלצבו המתעתע (3).

מתי לא משתמשים בפלצבו?

לא כל מחקר משתמש בהכרח בטיפולי פלצבו. מטרת הפלצבו היא לעזור לחוקרים להגיע למסקנה מדעית, אך לא על חשבון המטופל.

לכן, אם החוקרים מנסים למצוא תרופה חדשה למחלה שכבר יש לה טיפול רפואי מקובל, חלק מהמשתתפים יקבלו את אותו טיפול ״סטנדרטי״, ולא טיפול פלצבו. מחקר קליני לעולם לא ימנע לקבל טיפול שכבר הוכח כיעיל, גם אם במידה חלקית בלבד, שכן זה נוגד את כללי האתיקה.

כאמור, לא ניתן לדעת לאיזו קבוצה מחקרית שובצתם, אבל כן תוכלו לדעת אם המחקר משתמש בפלצבו או בטיפול הסטנדרטי בקבוצת הביקורת. ככלל, טיפול פלצבו משמש רק במקרים בהם לא קיים עדיין טיפול מקובל או יעיל (4).

הפלצבו חיוני להצלחת הניסוי

שאלת הפלצבו מטרידה את חלק מהמטופלים שעומדים להשתתף בניסוי קליני. הם רוצים לקבל את הטיפול החדשני עבור ההשתתפות שלהם, או לפחות לדעת מה הם מקבלים.

אכן מדובר בחיסרון מסוים עבור המשתתפים, אולם חשוב לזכור כי ניסויים קליניים מציעים לכם יתרונות נוספים פרט לטיפול עצמו, ובהם מעקב רפואי, בדיקות מקיפות וכמובן – ערך מהותי מעצם ההשתתפות במחקר. בלי פלצבו אי אפשר לפתח תרופות חדשות.

אם אתם מתלבטים או מעוניינים לשמוע פרטים נוספים על השתתפות ניסוי קליני, אתם מוזמנים ליצור איתנו קשר ונשמח לחזור אליכם. אם החלטתם להשתתף בניסוי קליני, Optio תוכל לאתר עבורכם את הניסויים הקליניים שמתקיימים כיום ומחפשים טיפולים חדשים למחלה שלכם. דרך ״התאם לי ניסוי קליני״ תוכלו למלא שאלון רפואי קצר ולהתחיל במסע.

 

(1) https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3601706/

(2) https://www.health.harvard.edu/mental-health/the-power-of-the-placebo-effect

(3) https://www.nia.nih.gov/health/placebos-clinical-trials

(4) https://www.cancer.org/treatment/treatments-and-side-effects/clinical-trials/what-you-need-to-know/who-does-clinical-trials.html